אברהם בן יצחק אשכנזי
| מקום מגורים |
צפת  |
|---|---|
| מקצוע | דפוס |
  | |
אברהם בן רבי יצחק אשכנזי היה תלמיד חכם, מאנשי היישוב בצפת במאה ה-16, שד"ר ומדפיס הספרים בעברית הראשון בארץ ישראל ובאסיה[1][2].
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפני שנת 1577 יצא ר' אברהם לשליחות באירופה בתקופה זו הכירו המדפיס אליעזר בן אשכנזי מפראג.
בשנת ה'של"ז (1577) הקימו בצפת בשותפות, אליעזר בן אשכנזי[3] אשר כבר הדפיס קודם לכן בפראג לובלין וקושטא ספרים קודמים, ואברהם בן אשכנזי את בית דפוס העברי הראשון בביתו של ר' אברהם, במכונת דפוס שהביא עמו אליעזר. והגם שהעות'מאנים לא נתנו רישיונות הדפסה לבני מיעוטים, נתנו להם העותמאנים רישיון הדפסה, בתנאי שלא ידפיסו בערבית או בעות'מאנית[4]. בבית דפוס זה הדפיסו ספרים של חכמי צפת כגון הספרים: "לקח טוב" לר' יום טוב צהלון, "קהלת יעקב" לר' יעקב גלנטי ו"שר שלום" לר' שמואל אריפול. למעשה הביא אליעזר את המומחיות המקצועית את המכונות כלים החומרים ור' אברהם סיפק את מקום בית הדפוס, את ההוצאות ההדפסה וביצוע ההפצה בעולם. בית הדפוס פעל כ-10 שנים ונחשב כתקופת הדפוס העברי הראשונה בצפת ובארץ ישראל[5].
בשנת 1579 יצא כשד"ר בשליחות העיר טבריה והגיע אל קהילות בטורקיה, איטליה, מצרים, מסופוטמיה, ותימן.
להערכת אברהם יערי לקח ר' אברהם אתו בשעה שיצא בשליחות הישיבה בטבריה לתימן בשנת של״ט (1579) ספרים שונים למכירה, בין ספרים שנדפסו בבית־דפוסו ובין ספרים אחרים[6].
אחד המקורות המלמדים על פעילותו כשליח הוא ספר המקאמות המכונה בשם "ספר המוסר" שכתב המשורר התימני ר' זכריה אלצ'אהרי שהיה בארץ ישראל עוד בשנת 1562 וחזר לתימן, ובימי בואו של אשכנזי הוא היה כלוא יחד עם רבים מיהודי תימן במשך מספר שנים בבית הסוהר.
ובאחד מאגרותיו הוא כותב כך: "שמע יהודי אחד בא למחוז אלמכה... ועוד הביא ספרי הקודש, ובזה העניין התחדש שלא ביקש דמיהם... שכוונתו להתרחק מהנאת כבוד תורה ובזה הדבר נהג כשורה... ותכלית בקשתו הייתה להרביץ תורה, וליהודים הייתה שמחה ואורה, ויפשטו בכל ארץ תימן, לכל משכיל ומבין מזומן, ויגיע מהם למגדלות (=בתי הסוהר)... כל העם באו לשמוע חכמתו." (מחברת כ"ה למשורר זכריה בן סעדיה אלצ'הרי).
למרות מצבם הקשה של יהודי תימן, הוא קיבל מיהודי תימן תרומה עבור העיר טבריה.
במשך התקופה ששהה בשליחות הנ"ל שבת בית הדפוס שלו, אולם בשנת ה'שמ"ז (1587) חזר והדפיס בו מספרי חכמי צפת.
בעקבות המצב החמור בצפת עקב הבצורת הקשה והמגפות וההתנכלויות שפקדו את היישוב בגליל והידלדלות הרבה של היישוב בו, סגר את בית הדפוס[7].
שני בניו יצחק ויעקב, הביאו את שרידי בית הדפוס לדמשק והדפיסו בשנת (1605) את הספר "כסף נבחר" לר' יאשיהו פינטו. ידוע לנו שבשנה זו ר' אברהם בן יצחק אשכנזי כבר לא היה בחיים.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אברהם יערי, שלוחי ארץ ישראל, מוסד הרב קוק, תשס"ב (הדפסה שלישית).
- נתן שור, תולדות צפת, עמ' 90-91, עם עובד כנרת, זמורה דביר בע"מ, רעננה, 1983, תשמ"ג.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אברהם יערי, הדפוס העברי בקושטא - תולדות הדפוס העברי בקושטא מראשיתו עד פרוץ מלחמת-העולם השנייה ורשימת הספרים שנדפסו בה, ירושלים (תשכ"ז).
- ^ בשותפות עם המדפיס אליעזר בן יצחק אשכנזי מפראג.
- ^ לא ידוע בהכרח על קשר משפחתי ביניהם למרות שמם.
- ^ נתן שור, תולדות צפת, עמ' 90, עם עובד כנרת, זמורה דביר בע"מ, רעננה, 1983, תשמ"ג.
- ^ אברהם יערי, הדפוס העברי בארצות המזרח - חלק א' (צפת, דמשק, ארם צובה, קהיר, אלכסנדריה, עדן), ירושלים (תרצ"ז); חלק ב' (כלכתה, במבי, פונה, קוג'ין, מאדראס, בגדאד), ירושלים (ת"ש)
- ^ אברהם יערי, שלוחי ארץ ישראל חלק א', עמ' 79, על הדפסה והפצת ספרים על ידי השד"רים.
- ^ בית הדפוס העברי הבא שהוקם בארץ גם כן היה בצפת, הוקם רק לאחר כ-250 שנה על ידי ישראל ב"ק בעזרתו של משה מונטיפיורי.